רומן עם עיפרון 184 בטרם נעבור לחלקו השני של התרשים - לשאלה “לשם מה“ - בואו נדלג מיד לחלקו השלישי ( הרי בשעת ניתוח עבודה שכבר נעשתה, ה“כיצד“ מסביר גם את ה“לשם מה“ ) ונראה כיצד הסאם מפתח את הנושא של רחוב ניו יורקי . קודם כול, מיד נשים לב להמון הגודש את הרחוב . אך גם אם נגדיל את הרישום פי כמה וננסה לגלות בני אדם בתוך ההמון, זה לא יעלה בידינו . במקום בני אדם נמצא סבך של קווים ותו לא . אם כן, מדוע קווים אלה נתפסים על ידינו כתמונת 62 . פרדריק הַסאם, "השדרה החמישית, צהרי היום" 185 על נוף אורבני ההמון ? נחזור ונבאר בסבלנות כי די שהמחסן העצום של תמונות ומצבים, הקרוי המוח האנושי, יבחין בכמה בני אדם בחזית הציור, כדי שיסיק שהכתם שממלא את חלל הרחוב בין הקיר האטום לבין צידו הימני, מייצג גם הוא בני אדם . ובעצם, מה זה עוד יכול להיות ? איננו מערערים על המסקנה של המוח . נוסף על כך אנו רואים ברישום בניין גבוה, שפרספקטיבת הקומות שלו שואפת אל עבר נקודת מגוז בלתי נראית באופק . ועכשיו נחזור לשאלה “לשם מה“ . היות שכפי שכבר נוכחנו לדעת, משימת הצייר היא רישום של עיר דינמית, קיומו של ההמון הוא מובן בהחלט ואינו ז...
אל הספר