רומן עם עיפרון 22 בפוליטיקה, במלחמה . . . למעשה, כל מה שיש לו קשר לחיינו ( אולי למעט הבריאות ) ניתן להגדירו כמשחק, ואת האמנות על אחת כמה וכמה . המשחק שידובר בו בספר זה הוא רישום אקדמי או אם תרצו, ריאליסטי . אולם בטרם נפתח בשיחה כדאי שנגדיר מונחים ונגיע להסכמה בנוגע לכללים, כי כל משחק מתקיים אך ורק בזכות קיום הכללים . נתחיל מהמונחים . בעולם של ימינו, המושגים “אקדמי“ ו“ריאליסטי“ משתמעים לשתי פנים . כך, המקצוע שאני מלמד באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים נקרא “רישום אקדמי“ . עם זאת, לא מעט חוקרי אמנות לא יסכימו לקבל הגדרה זו . לכן, כדי לשמור על תקינות פוליטית ( יימח שמה ) ולשם הסחת דעת, במקום להגדיר רישום מהסוג הזה “אקדמי“ או “ריאליסטי“, נקרא לו “פיגורטיבי“, אך מפעם לפעם ייתכנו פליטות קולמוס . ועכשיו נדבר על הכללים . התרבות ( משחק הוא עסק תרבותי ) ראשיתה בטאבו . לא אני המצאתי את זה, הבחינו בכך לפנַי . המשחקים מסכימים ביניהם על התנאים : מה מותר ומה אסור . כך, באחד ממשחקי הכדור מותר לבעוט בכדור ברגליים, אך אסור לגעת בו בידיים ( למעט לשניים מהשחקנים ) , ובמשחק אחר ההפך הוא הנכון : תִּפסו א...
אל הספר