הלשון העברית מול מגדל בבל

מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 88 עברית קצוצת כנף עם בוא הערב והוסיף וראה בקלקלתנו : בפטפוטינו במקלחת, בקטעי שיחותינו במשכנות האוהלים, הארגזים, הצריפים והבתים, מתוך מערבל הלשונות הגיעו לאזנינו גם צלילי העברית, אך עברית שרידה זו עמדה לפניו כה שדופה וטחונת פנים, חדלת כוח ודלת ביטוי, זרועה ברבריזמים לשוניים ילידי שפות חוץ אשר עלו ופרצו באין עוצר ובורר [ . . . ] ואל שיחת הילדים היטה אוזניו ואף היא מה עלובה, מועטת דמות, קצוצת כנף וחסרת לחות . אף ניב לשון אחד שורשי אחד לא הציל מהם . אכן אלה הצאן, מה חטאו ? ועם קריאת הפעמון נמשך גם הוא לאסיפה, וראה זה פלא : כאן נדמה בבל . שפה אחת נשמעת, הטלית כולה תכלת . עד המפתן — אני ובליל לשונותי . מן המפתן פנימה — יהיו מעשי בקדושה ובטהרה . קהל השותקים — מי יודע מה בלבבם, אך המדברים מדברים בלשון הקודש . וכלום לא מוטב היה לפחות להוריד משהו מן הקודש ולהעלותו אל החול ? [ . . . ] ואם מרה הפגישה של העולה עם הנוף השומם של הארץ, אשר לא יבין לו תחילה, הרי משנה חולי ומשנה כאב בפגישתו את לשונו העברית הנשכחת . נרתע, המום ונבוך יעמוד החלוץ העולה בפני שפת קדומים זו והיא...  אל הספר