נורמליזציה מירושלים

323מצרים : דיפלומטיה מול הספינקס בחצי האי . השלום בין מצרים לישראל שבר את הסירוב הערבי הכללי להגיע לכלל הסכם עם ישראל . לפיכך נוצר בהדרגה פילוג בין מדינות ערב, בין אלה המצדדות בתהליך המדיני לפתרון הסכסוך כמו מרוקו וירדן ובין אלה הדוגלות בהמשך הסכסוך ואף החרפתו, כמו סוריה, לוב ואחרות . מבחינה זו הפכה מצרים לגורם מרכזי בקידום תהליך השלום כאשר השגרירויות בשתי המדינות שימשו כראש גשר מעשי וסמלי . לבסוף הייתה ציפייה ורצון שההסכם המדיני האסטרטגי יביא לשורה ארוכה של הסכמי נורמליזציה בתחומים אזרחיים כמו תחבורה, מסחר חקלאות, ועוד . ההנהגה הישראלית החליטה לאחר דיונים שחלקם היה חריף במיוחד, שההישגים הכרוכים בהסכם מצדיקים את פינוי כל סיני והחזרתו למצרים, את הריסת ימית והיישובים החקלאיים שהקימה בסיני והקמת מנגנון שיטפל בשאלת האוטונומיה ביהודה, שומרון וחבל עזה . ביטוי מפורש של השאיפה הישראלית לשלום עם מדינות ערב שבו תמלא הנורמליזציה תפקיד מרכזי נמצא לראשונה בדבריו של שר החוץ אבא אבן בוועידת השלום שהתכנסה בז׳נווה בדצמבר 1973 . הוא הדגיש בנאומו כי שלום בר קיימא חייב ליצור ‘מציאות אנושית חדשה׳, שכן הממש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב