סאדאת ומובארכ

311 מצרים : דיפלומטיה מול הספינקס ארבע מלחמות, שחיטות ושפיכות דמים, לאחר שנאה ויריבות בכל המובנים אין כיום איש בעולם הערבי המוכן לפתיחה פתאומית של הגבול — ככה סתם ובן לילה׳ . 10 ב- 24 בפברואר ,1980 ערב בואו של השגריר הישראלי הראשון לקהיר, אליהו בן אלישר, הדגיש סאדאת כי ‘קשה להפשיט [ כך ] את העמים מניסיונותיהם הארוכים של כישלון, מרירות וחשדנות, אי אפשר לאלף עמים לשנות את אופיים׳, וכן ‘נורמלי הוא שיהיו יחסים ידידותיים ושיהיו יחסים פושרים ושיתקרבו כשיש בכך תועלת ויתרחקו כשיש בכך נזק׳ . 11 במשפט אחרון זה ביטא סאדאת קו מדיני שעיקרו היה לראות בנורמליזציה תוצאה של צעדים ישראליים כלפי הישות הפלסטינית ובשטחים הכבושים, כלומר שהיא אינה עומדת לעצמה ובכל מקרה אינה בראש מאוויי מצרים . סירובה של ישראל לצעדים כאלה הצדיק רתיעה ממימוש משמעותי של הסכמי הנורמליזציה . סאדאת אף הצביע על גורם פסיכולוגי חשוב שהקטין את הסיכוי שמצרים תממש במהירות את הסכמי הנורמליזציה : האליטות במדינתו לא הוכנו לכך ורבים בהן אף חששו מהם . על רקע זה ברור מדוע הוא ביקש בתחילת המגעים שהביאו להסכם השלום בשנת 1979 לדחות את הנורמליזצי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב