הישגים ואמצעים

246 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל של האו״ם, אם באמצעות גוש חוסם ואם באמצעות הטלת וטו על החלטות אנטי-ישראליות קיצוניות כמו גירוש מהאו״ם, סנקציות כלכליות, אמברגו צבאי והתערבות צבאית . מאידך גיסא — לקדם אינטרסים ביטחוניים אסטרטגיים . לכל אלה אפשר להוסיף גורמים נוספים, פחותים בחשיבותם, שהפכו את אפריקה שמדרום לסהרה ליעד מדיני של ישראל . ברבות ממדינות אפריקה היה רוב מוסלמי או מיעוט מוסלמי חשוב, ושיתוף פעולה עמן יכול היה לתרום לכך שהסכסוך המדיני הישראלי - ערבי לא יהפוך לסכסוך בעל אופי דתי עם כל העולם המוסלמי . יתר על כן, היו מי שראו את מדינות אפריקה החדשות כגשר לשלום . רווחה אז סברה, שנראית כיום נאיבית משהו, ש׳הדרך לקהיר עוברת בבאמקו 11 היו שסברו ( מה שהתברר לאחר מעשה כטעות ) ( בירת מאלי שבאפריקה ) ׳ . שמתווכים מאפריקה ומאסיה יהיו מקובלים יותר על הערבים וייחשבו הוגנים עקב שחרורם מהעבר הקולוניאלי . בישראל הייתה גם הרגשה של הזדהות ושל שותפות גורל עם האפריקנים . בן-גוריון ושרת החוץ גולדה מאיר הרבו לדבר בתקופה זו על חובה מוסרית ועל שליחות היסטורית . היסטוריונים שבדקו את המסמכים הרלוונטיים בארכי...  אל הספר