הֶגיון המדינה: בין ׳רֵאל פוליטיק׳ ל׳אידיאל פוליטיק׳

932אפריקה שמדרום לסהרה : הגוש שהכזיב שרת החוץ, שהיה לה תפקיד מכריע בגיבוש המדיניות הישראלית ובביצועה, הדגישה בזיכרונותיה את המוטיבציה הכפולה של המדינה : החישוב הפוליטי הקר והמניע האלטרואיסטי-ערכי : ׳האם נכנסנו לאפריקה משום שרצינו קולות באו״ם ? כן, כמובן שזה היה אחד המניעים שלנו ומניע מכובד בהחלט שאותו לא הסתרתי מעולם לא מעצמי ולא מן האפריקאים . אבל זה רחוק מלהיות המניע החשוב ביותר, אם כי וודאי שלא היה קל ערך . הסיבה העיקרית ל״הרפתקאה״ האפריקאית שלנו הייתה שהיה לנו משהו שאותו רצינו למסור לאומות שהיו צעירות יותר ומנוסות אפילו פחות מאיתנו׳ . 2 מומחים זרים שניתחו את היעדים הישראליים באפריקה התעלמו בדרך כלל מהצד המוסרי הערכי שלהם . בדין וחשבון רטרוספקטיבי של מחלקת המודיעין של משרד החוץ האמריקני משלהי 1973 נכתב ש׳החיזור הזהיר של ישראל אחרי אומות אפריקאיות בשנות השישים נבע מהשאיפה להבטחת תמיכה באו״ם, מהרצון להגיע לחומרי גלם, במקרים מסוימים להבטיח משאבים לצרכים אסטרטגיים, ומעל לכול להקרין דימוי של [ . . . ] ידיד דינמי לעולם השלישי׳ . 3 מדיניותה של ישראל באפריקה הושפעה משלוש התפתחויות . הראשונה...  אל הספר