עצמאות תחת שליטה זרה

126 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל בחיפה כדי לעבד דלק מזרח-תיכוני ( איראני ) , שהיה קל יותר מדלקים אחרים . 6 זיקוק של דלק גולמי אחר היה יקר, יצר בלאי גדול ולא היה כרוך בהפקת ההרכב הרצוי של תזקיקים שהשוק הישראלי היה זקוק לו, וגם לא בהפקתם של מוצרי לוואי החיוניים לפיתוח תעשייה פטרו-כימית . יבוא דלק מהמפרץ הפרסי היה גם האופציה המועדפת על חברות הדלק הבריטיות, שביססו את האספקה לארץ לפני 1948 על מקור זה ( ועל נפט גולמי עיראקי ) . לפיכך אין זה מפתיע שזמן קצר ביותר לאחר חידוש פעולתם של בתי הזיקוק בחיפה ניסתה חברת ‘אנגלו איראניאן׳ לחדש את דפוס האספקה הזה גם בלי להשתמש בצינור העיראקי . בראשית 1953 היה האינטרס של חברה זו להפוך את כווית למקור הדלק הראשי של ישראל . הסיבה לכך הייתה הפיתוח המסיבי של שדות הנפט שם, והאפשרות להוביל דלק משם לשוק הישראלי המתפתח בלי לפגוע בחלוקת המכסות הגלובלית שנקבעה בהסדרים בין חברות הדלק הבין-לאומיות לאחר מלחמת העולם השנייה . ואכן, החיבור בין האינטרסים של חברת ‘דלק׳ ושל החברה הבריטית בא לידי ביטוי בהסכמים שבהם נקבע כי חברת ‘דלק׳ תרכוש דלק כוויתי ממקורות בריטיים . הנפט ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב