ערביי טבריה והתנועה הלאומית הפלסטינית 183 מנהיגי השנשרה התכוונו למכור את אדמותיהם ולעבור לירדן . בעסקה השנייה עמד שבט ערב אלמוואסי לרכוש חלק מאדמות הכפר מע'אר . השבט, ששכן כאמור באזור אלווערה אלסודא שבין מע'אר לכנרת, הסתכסך עם כמה מתושבי מע'אר על זכויות מרעה ומים . תושבי הכפר החליטו להיפטר מאדמותיהם הגובלות באזורי המרעה של השבט ולמכור אותן לתנועה הציונית, וצודקי טברי עם ראש השבט האמיר מחמד עג'אג' הצליחו לרכוש את האדמות האמורות, כ- 5,000 דונם . המימון הגיע מבנק האומה בהלוואות בסכום כולל של 75,000 לא"י . אלה רק שתי דוגמאות להתערבותו של צודקי ולפתרון של סכסוכי קרקעות באזור . 95 נראה שבנק האומה היה למוסד חשוב בטבריה וסכומי הפיקדונות שבו גדלו . בסוף 1946 , כשגברה המתיחות בארץ, ביקש צודקי להתקין בבנק מערכת אזעקה שתחובר ישירות למשטרה, וכן פנה למושל מחוז הגליל וביקש רישיונות לשני מאבטחים לבנק . 96 במאי 1947 הופצו בטבריה שמועות כי צודקי ובן אחיו ח'ליל טברי מכרו חלק מאדמותיהם ליהודים . צודקי מיהר להכחיש את הדבר ופנה לממונה על לשכת המקרקעין בטבריה, אהרון רווח, שייתן תוקף לטענתו כי מעולם לא מכר קר...
אל הספר