מה עשו ב'עין רוגל' ומה כיבסו ב'שדה כובס'?

82 אשר גרוסברג מבוא עין רוגל נזכר בתיאור נחלות השבטים ( יהושע טו, ז ; יח, טז ) , ובו עבר הגבול בין השבטים יהודה ובנימין . הוא נזכר גם בקשר לשני אירועים : האחד – בריחת דוד מירושלים מפני אבשלום בנו ( שמואל ב יז, יז ) , והשני – מרד אדוניהו והמשתה שערך ליד 'אבן הזוחלת' הסמוכה לעין רוגל ( מלכים א א, ט ) . 'מסילת שדה כובס' נזכרת במקרא שלוש פעמים ובקשר לשני אירועים . פעם אחת בקשר למצור של רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל על ירושלים, כאשר ישעיהו הנביא הצטווה להיפגש שם עם אחז ( ישעיהו ז, ג ) ; ופעמיים בקשר למסע סנחריב מלך אשור ליהודה בימי חזקיהו ( בשנת 701 לפנה"ס ) : שם, "בתעלת הבריכה העליונה אשר במסילת שדה כובס", נפגשו שרי חזקיהו עם רבשקה וצבאו, ומשם נשא רבשקה את דברו אל העם שניצב על החומה ( מלכים ב יח, יז ; ישעיהו לו, ב ) . התרגומים הלועזיים הקדומים – השבעים והוולגטה – הביאו את השם 'עין רוגל' בתעתיק . מאידך הם תרגמו את המילה 'כובס' בביטוי "מסילת שדה כובס" במילה שמשמעותה היא בעל מלאכה שעוסק באשפרת אריגי צמר – תהליך הגימור של הכנת האריג . תרגום יונתן בן עוזיאל והפשיטתא תרגמו את עין רוגל : ...  אל הספר