תמי יחיאלי 290 לפרדיגמה המרכזית של השיח החינוכי . הטענה האפיסטמולוגית המשותפת לכל גרסאותיו היא שהידע הוא תוצר של בנייה ( מכאן constructivism ) ולא של קליטה . טענה זו מיוחסת להוגים ולחוקרים רבים, ביניהם עמנואל קאנט, ג'מבטיסטה ויקו, ז'אן פיאז'ה, אדמונד הוסרל, קרל פופר, ריצ'רד רורטי, לב ויגוצקי, ארנסט פון גלזרספלד, דייוויד אוזובל, ג'ורג' קֶלי ואחרים . הקונסטרוקטיביזם כגישה פסיכולוגית שייך לתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ועוסק בשאלה כיצד בני האדם לומדים . העיקרון המכונן של תיאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית הוא שהלומד אינו קולט ידע אלא בונה אותו בתודעתו באופן אידיו‑‑סינקרטי ( ייחודי ) בעזרת מושגים ותהליכים המצויים כבר בתודעתו . התלמיד אינו מגיב פסיבי על גירויים בהתאם להתניות שונות, כפי שטענה הפסיכולוגיה הביהביוריסטית ששלטה בשיח החינוך עד הופעתם של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והקונסטרוקטיביסטית, אלא יצרן פעיל של משמעויות שבאמצעותן הוא מפרש את העולם ופועל עליו . לעיקרון המכונן של הקונסטרוקטיביזם במתכונתו הפסיכולוגית‑‑פדגוגית ישנם שלושה חלקים, שכל אחד מהם הודגש על ידי חוקר אחר : פיאז'ה הדגיש את חלקו...
אל הספר