82 | ג׳ון בוגל מנהלי הקרנות בדרך כלל מדווחים על התשואות המסורתיות, המשוקללות לפי זמן, של הקרנות שלהם — כלומר השינוי בערך הנכסים של כל מניה בקרן, באופן שמשקף את ההשקעה מחדש של כל ההכנסות מדיבידנדים ושל כל חלוקות רווחי ההון . לאורך 25 השנים האחרונות, קרן הנאמנות הממוצעת הניבה תשואה של % 8 . 7 בשנה — 3 . 1 נקודות אחוז פחות מהתשואה של S & P-ה 500 שעמדה על % 1 . 9 . אבל התשואה של הקרן לא אומרת לנו לאיזו תשואה זכה המשקיע הממוצע בקרן, ומתברר שהתשואה הזאת נמוכה בהרבה . כדי לבחון מהי התשואה שהמשקיע הממוצע בקרן זוכה לה, עלינו לשקול תשואה משוקללת לדולר, שמסבירה את השפעת 23 ( רמז : לרוב זרימת ההון מהמשקיעים לתוך הקרן ואז החוצה ממנה הקרנות הכסף זורם אחרי שהן מפגינות ביצועים הטובים, ויוצא מהן כשהביצועים הרעים מגיעים ) . מהשוואה בין תשואות של קרנות שחושבו באופן מסורתי לתשואות שהמשקיעים בקרנות זכו להן בפועל לאורך רבע המאה האחרונה, מתברר שהמשקיע הממוצע בקרן לא קיבל את התשואה בגובה % 8 . 7 שדווחה על ידי הקרן הממוצעת, אלא % 3 . 6 בלבד — תשואה שנתית שנמוכה ב- 5 . 1 נקודות אחוז בשנה מזו של הקרן ! העליות בש...
אל הספר