פרמ 2 : הזדהות | 61 יעריצו אותנו, עלינו לרצות אותם . מאחר שהאושר שלנו תלוי מעט ברצון הטוב של רעינו, מטבע הדברים אנחנו מנסים להבין מה ישמח 2 לצורך כך אנחנו מנסים להבין את מחשבותיהם אותם או יפגע בהם . ורגשותיהם של אחרים, ואנחנו מודעים לכך שאנשים אחרים מנסים להבין את המחשבות והרגשות שלנו . אנחנו לא יכולים, כמובן, לדעת 3 כוחות הדמיון מה אחרים מרגישים, אז אנחנו חייבים לדמיין זאת . שלנו חזקים מאוד . לא רק מצוקתו של חבר יכולה לעורר אותם, אלא גם אורות וצללים מרצדים בסרט, ולכן נתחיל לבכות ממראה ילד בדיוני המחפש לשווא כלב בדיוני גם הוא . אבל אנחנו לא רק שותפים לרגשות שאנחנו מדמיינים שיש לאחרים . אנחנו גם שופטים אותם . ליתר דיוק, אנחנו שופטים אם מעשיו של הזולת ורגשותיו הם מידתיים . ילד עשיר שעצוב על שאיבד מטבע של פני לא יעורר בנו הזדהות אלא לעג . ילד שיהיה אדיש לאובדן כלבו האהוב לא יעורר בנו הזדהות אלא דחייה . אנחנו מסכימים עם מעשי הזולת ועם רגשותיו אם כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו במקומו, רגשותינו הם אותם רגשות שאנחנו חושבים 4 שמניעים אותו . זה נשמע מסובך יותר משזה באמת . נניח שאנחנו רואים מישהו ...
אל הספר