180 | בשם החוק שיטות אבסולוטיות יותר . מינוי השופטים אצלם מתבצע באמצעות בחינה תחרותית, ללא השפעה פוליטית ; כמו כן, קבלת החלטות בנוגע לקידום שופטים לערכאות גבוהות יותר נמצאת בדרך כלל בידי מערכת המשפט עצמה ( או במקרה של אנגליה, בידי לשכת עורכי הדין ) . בארצות הברית, לעומת זאת, כל השופטים הפדרליים מתמנים בידי הנשיא ומקבלים את הסכמת הסנאט . כמצופה מכך, הפוליטיקה תמיד הייתה מעורבת בהליך המינוי . נדיר למצוא נשיא הממנה שופט מהמפלגה הפוליטית היריבה : רפובליקנים ממנים רפובליקנים ודמוקרטים ממנים דמוקרטים . האירופים והבריטים היו לעתים ביקורתיים מאוד כלפי מאפיין זה של מערכת המשפט האמריקנית . בעיני הבריטי, בלתי-מתקבל על הדעת ששיקולי שיוך פוליטי יהיו מעורבים בהחלטה על מינוי שופט לערכאה גבוהה . אולם יש סיבה טובה להבדל שבין שתי מערכות המשפט : בשיטה האמריקנית יש בכוחו של שופט רגיל לסכל את רצון המחוקק . כל השופטים הפדרליים ( ולא רק אלה שמונו לבית משפט חוקתי מיוחד ) מסוגלים לסרב לאכוף חקיקה שהם מאמינים שהיא בלתי-חוקתית . בהינתן מידה כזו של כוח פוליטי בידי מערכת המשפט, לא מפתיע שהאבות המייסדים הרגישו שיש ...
אל הספר