כך הרבה אנשים מסביב , עם כל הדברים שהוא שונה — הלחץ , הצפיפות , האפלה , הצעקות — כל הדברים שגורמים לו להגיב בצורה רעה ? חנה , כדרכה , התייחסה לדברים באופן מעשי ושליו יותר . נשב עם לימור ושירה , נתכונן להצגה , ונעשה כל מאמץ שהוא ייטול חלק באירוע . אם נצליח , תהיה לו חוויה נפלאה . אם לא , נדע שעשינו את המקסימום . אתי , מנהלת בית-הספר , והמורה מימי לא היו מוכנות לוותר לנו או לאברומי . אברומי יתכונן . אברומי יתאמץ . אברומי יופיע . ככה זה יהיה . * * * כל הילדים הגיעו למסיבת הסיום מלווים בהוריהם . אנחנו הגענו עם גדוד : אבא ואימא , סבתא וסבא , שתי סייעות , לימור הנפלאה , ארבעת ילדינו הנוספים , משה הנהג — ועל כל אלו : שק שלם של חששות ודאגות . חלקו הראשון של הערב מייגע . זו המחלה הישראלית המוכרת של אנשים ביישנים : נותנים להם לדבר , והם מתביישים להפסיק . אחר כך יש דברי תודה וברכה , לחיצות ידיים ומתנות . הכל נמתח באופן מייגע , ואנחנו עוד לפני הדבר האמיתי : הופעת בוגרי כיתה ו ' . . אני יושב על קזבלן השנה , המופע מתמקד בהצגה של המחזמר קצה הכיסא , רועד מפחד ומתח . אבי יושב בשורה שמאחורי . גם הוא מהנ...
אל הספר