השוק העסקי , אך לשנינו היה ברור שזו ההחלטה האפשרית היחידה . היא עצמה שלמה מחיר יקר הרבה יותר בכך שבלתה את רוב ימיה בטיפול צמוד באברומי , כשהיא מפנה בלילות והשכם בבוקר כמה שעות דחוקות להתקדמות איטית בכתיבת הדוקטורט . החלטה שנייה שלנו הייתה לבנות מערך טיפולים שיקיף את אברומי מרגע יקיצתו בבוקר ועד לכתו לישון . ישכה ואביה , הסייעות בגן הילדים , היו המגויסות הראשונות לצבא הטיפול . הן ליוו את אברומי בגן הילדים בנווה דניאל , והעניקו לו צל תמידי , שליווה אותו ואילץ אותו לקיים מעגלי תקשורת . כששב אברומי מהגן , החלה מערכת החוגים וההפעלות . ריפוי בעיסוק , ריפוי בדיבור , מרפאים בבעלי חיים , טיפול במוסיקה , טיפול בצבע , טיפול בטבע ומה עוד — ככל שעלה על דמיוננו . כל טיפול תבע זמן ועלה כסף , אך בקרב על אברומי לא היה זמן לקטר ולא היה מקום להישבר . כל יום היה חשוב . הפרטיות שלנו אבדה . בכל עת היו בבית אנשי מקצוע : עוזרים , סייעות ומתנדבים שסייעו לנו בטיפול באברומי . חנה הפכה למנהלת החינוכית של מערכת שלעתים תפחה עד כדי עשרים אנשים שונים , בהם מטפלות שלא היו יותר מנערות בגיל ההתבגרות , על מגוון צורכיהן ,...
אל הספר