הסיפור שלי, הסיפור שלנו : 202212019 | 589 בהביטי לאחור על תקופת ילדותי בירושלים עם יוני ועִדו, על השנים באמריקה, על השירות בסיירת מטכ"ל ועל העובדה שלא אחת ניצלתי ממוות — ברור לי שכל אלה נארגו יחדיו כדי להכין אותי למשימת חיי . אבל שום דבר לעולם לא נקבע מראש . אלמלא התעקש יוני להצטרף לסיירת מטכ"ל ואלמלא נפל באנטבה, חיי-שלי היו מתנהלים במסלול אחר . לא שיערתי שאתאושש אי-פעם ממותו, אף שאני מתגעגע אליו בכל יום . מי יכול לפענח את צפונות הגורל ? אני אינני יכול . אך אני יכול להעיד כי חייתי חיים בעלי משמעות, שתכליתם הבטחת עתידו של עם עתיק יומין שסבל כה רבות ותרם כה רבות לאנושות . משימה זו תמשיך לעורר בי השראה עד יומי האחרון . זכיתי בהורים יוצאי דופן שכיוונו והאירו את דרכי ובמשפחה אוהבת ותומכת . זכיתי לייצג רבים כל כך שחזוני הוא גם חזונם, והם הלכו אחרי, בלב שלם בסערות החיים הפוליטיים . אך האמנם קיים באמת דבר כזה, חיים של תכלית ? לכל דור קם הקֹהלת שלו והלוּקֶרטיּוס שלו שמעידים שהכל בן-חלוף : "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל . מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ ? " אָמַר...
אל הספר