"ביבי, אלה החיים שלי" : 200912005 | 355 דבר שהקפדתי לעשות היה להקשיב . כשהסיעה מזערית, לכל חבר בה יש משקל רב יותר . בישיבות השבועיות שקיימנו בחדר קטן במשכן הכנסת אפשרתי לכל אחד מהח"כים להשמיע את דעתו . לא העמדתי פנים שאני קשוב ; הקשבתי באמת לכל מילה . שאלתי שאלות כדי לוודא שאני מבין את העמדות השונות, וחתרתי, בדרך כלל בהצלחה, לקבל החלטות מתוך הסכמה כללית . כמו בכל קיבוץ אנושי, גם במפלגה קטנה ביותר המאוחדת סביב מטרה משותפת, מבצבצות הקנאה, השאיפות והיצרים . "הבנת למה הוא אמר את זה ? " היו אומרים לי ח"כים בתום ישיבת הסיעה השבועית בהתייחס להערה כלשהי של אחד המשתתפים בדיון . "ברור לך שהוא מדבר מפוזיציה" . "מי לא ? כולנו מדברים מפוזיציה", עניתי, "אבל אם אתה שומע תריסר אנשים מדברים מפוזיציות שונות, תקבל בסוף החלטה נכונה" . האמנתי בזה . הניסיון לימד אותי שרוב הזמן אתה יכול לבחור את הבחירה המיטבית בין שלל האפשרויות המוצגות . מה שיכשיל אותך הוא האפשרות שלא לקחת בחשבון בכלל . הקשבה לכל חברי הסיעה הפחיתה את הסיכון הזה . הקשבה גם שידרה יחס של כבוד — דבר שכל הפוליטיקאים משתוקקים לו . נפגשתי בקביעות ג...
אל הספר