36 | ביבי : סיפור חיי יותר דליתי מזכרוני בביקוריי בפריז ובמדינות אפריקניות דוברות צרפתית, כמו גם במפגש שלי עם איש הצלב האדום במבצע סבנה . כשנה וחצי לאחר בואנו לאמריקה סיים יוני את בית הספר התיכון צ'לטנהאם ושב ארצה כדי להתגייס . הקשר היחיד שלנו עמו היה עכשיו דרך מכתבים . תוך כדי המאמץ הצבאי הקשה שבו היה נתון הוא לא הזניח את שני האחים הצעירים שהותיר מאחור, ולעיתים קרובות עודד אותנו להתמקד בלימודינו . ב- 1 באוגוסט 1964 , ימים אחדים לפני גיוסו, הוא כתב לעדו : "מזל טוב לך, עדו, לרגל יום-הולדתך ה- 12 . עלה והצלח בכל דרכיך . כשם שאבא מציע לי עצות, הרשה לי להציע לך דבר — הלימודים הם הדבר החשוב מכל . הרצון ללמוד ולדעת, לפתור בעיות, לקרוא ולהבין הוא שעושה את האדם גדול . יחד עם זה עליך להסתדר עם החברה הסובבת אותך — עם חבריך, ויותר מזה עם אבא ואמא . אל תרגיז אותם והיה בן טוב . למעשה, תמיד היית טוב, ונראה לי שאני, יותר מכולנו, הייתי גורם להם התרגזויות לפעמים . לְמַד מניסיוני, עדו" . טעות היתה בידו . יוני הסב להוריי גאווה ונחת גדולים, גם באופן שבו נהג בעדו ובי . חודשיים אחר-כך, לאחר שקרא חיבור שכתבת...
אל הספר