הצגת שגרת ציות בצד היהודי-ישראלי

133 לשון החוק ושפת הילדים של ים ובשרב יבשה . / ירחק מגבולנו צורר מרשע . / לא עוד נהיה לשמצה ובושה / וכל האדם במהרה יושע . / מאה שערים לו בשדה מורשה — לשלום, לפריחה, שנה חדשה ! ' . 29 הצגתה של חברה מתוקנת, מתגוננת מפני אלימות ושוחרת חוק ושלום בעיתוני הילדים הייתה כרוכה באימוצו של נרטיב מגונן . אמנם, נרטיב זה לא התעלם מהמצב הביטחוני, אבל בה בשעה הוא הדיר את הילדים מהלחימה וזיהה אותם בעיקר עם עולם של שעשועים ותום על רקע המציאות בגבולות . בהמשך נראה כי בעיתונים נכח גם דגם אחר, סותר, של כתיבה אוהדת על ילדים לוחמים, אבל מן הכתיבה נשבה גם רוח שוחרת חוק, שקידמה נורמטיביוּת שלווה של שמירה על סטטוס קוו גילי המרחיק את הילדים מהלחימה על הגבולות . דגם כתיבה זה גם התיישב עם מגמה שאפיינה את היחס לילדים ולילדוּת בספרות ההגמונית, ששאפה לשנות את הנרטיב המלחמתי לאחר מלחמת העצמאות . לפי גישה זו שתוארה במחקר, תפסה ילדות מוגנת את מקומה של הילדות המגויסת שאפיינה את שנות המאבק . 30 בין היתר, מיקמה הכתיבה המגוננת את הילדים בעורף ה'לא מסוכן', ובכך הגדירה את הגבולות כחיץ שאין לעוברו . מגמה זו ניכרה עוד בעיצומה ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב