129 זכויות אדם אבל לטענתו, נוכל לעשות זאת כשנבחן עד כמה חירות מסוימת קשורה לאינטרסים חיוניים של אדם, ועם זאת להתנגד לחירות חיונית אם מימושה משפיע לרעה על אינטרסים שווים בחשיבותם של אחרים . לכן : החירויות הפוליטיות יכולות להיות לא חיוניות עבור אנשים רבים, אך הן חשובות באופן רחב יותר, ובעקיפין, שהרי הן מספקות אמצעים להגנה על חירויות מרכזיות אחרות ; כך שבאופן מוסרי חשיבותן היא נגזרת ולכן קונטינגנטית, יחסית לנסיבות . וזוהי מסקנה שעלינו לקבל . 172 דוורקין מנסה בדרכו להתמודד עם המתח היסודי בין חירות לשוויון בתורות של זכויות אדם, ובתאוריה פוליטית בכלל . כך, כדי להגביר שוויון, יש להגביל חירות ( למשל, החירות לשלם כרצונך לעובדיך, החירות ליהנות ממלוא הכנסותיך כפירות עבודתך ) . לעומתו, יש הגורסים שאת המתח הזה ניתן לפרש כמתח בתוך מושג החירות עצמו, לא בינו לבין השוויון דווקא . כלומר, כדי לממש חירות חייבים גם להגביל אותה ( למשל, באיסור על אדם למכור עצמו לעבדות ) . כפי שאמרתי, יש בעייתיות ברדוקציה ( העמדת הזכויות על זכות אחת יסודית ) . הרעיון של זכויות אדם הוא מורכב יותר, וזכויות שונות נארגות בו בד בב...
אל הספר