30 ו ל ט ר ב נ י מ י ן ו ר ו ח ה מ ו ד ר נ י ו ת נות שבה רמזים ביוגרפיםלאובייקט תמידי של התבוננות . זו פרש מתערבבים במחשבות על האנטינומיה הבסיסית של הזמן : יההיסטור אף שהוא ] המלאך [ , בעל טפרים וכנפיים חדות משויפות כסכין, הוא אינו מראה כוונה להתנפל על מי שמביט בו . הוא נועץ מבטו בעיניו למשך זמן ארוך, ואז הוא נסוג לאחור צעד נת למשוך אותו אל אותה דרך אלאחר צעד . מדוע ? על מ העתיד, אשר ממנה הגיע ואשר הוא כה מיטיב להכיר עד שהוא עובר בה מבלי להסב את ראשו או להסיר מבטו ממי שבחר . הוא רוצה את האושר : את המתח שבין אקסטזת וה, ובין אותו עונג שלופעמי, החדש, שעדיין לא נח - החד ה . לכןוחוהחזרה, של ההתחלה מחדש של מה שכבר נ החדשנות היחידה שהוא יכול להשיג עוברת דרך החזרה, כאשר הוא שוב מושך בן אדם עמו . כך אני : כשראיתי אות� 13 לראשונה, חזרתי יחד אית� לעבר אותו מקום ממנו הגעתי . כשמבחינים בשלושת מובןטקסט מסתורי זה נעשה מעט יותר שמעותו, ולבסוף הרגעים מהם הוא מורכב : העלאת דימוי, פענוח מ מאמץ המחבר כדי ליישם משמעות זו למקרה הפרטי שלו . שלושת הרגעים הללו מבטאים, כל אחד בדרכו, את אותו פרדוקס, אשר אל העתיד...
אל הספר