64 דרור ארליך אותה מכל וכל ? האם אפשר לדבר על אל שבו-זמנית הוא גם מופשט לחלוטין וגם שומע תפילה ? ואולי בשל תפיסה פילוסופית זו יש לחשוב שוב על משמעות התפילה ולבחון כיוונים חדשים בעניינה ? ואם כך, האם תפיסת אי-גשמיות האל איננה מחוללת סכנה ממשית לקיומה של הדת המעשית והיום-יומית, המעניקה משמעות לחיי רבים ממאמיניה ? ואפרט מעט יותר : לרעיון אי-גשמיות האל במשנת הרמב"ם שתי השלכות הנוגעות במישרים בבעיית התפילה : ( א ) לאל אין חושים, ולכן הוא אינו שומע ; ( ב ) לאל לא קורים דברים שקורים לדברים גופניים, ולכן הוא אינו יכול לעבור כל שינוי, כגון שינוי ידיעה או רצון : "ואינו משתנה, שאין לו דבר שיגרום לו שינוי" ( משנה תורה , הלכות יסודי התורה, פרק א, הלכה יא, עמ' 35 ) ; "ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח - היה משתנה . וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים [ . . . ] אבל הוא ברוך הוא יתעלה ויתרומם על כל זה" ( שם, הלכה יב, שם ) . לכאורה, התפיסה המסורתית הרווחת בעניין התפילה מניחה את ההפך הגמור : האל שומע את תפילת האדם, ובהשפעתה הוא יכול לשנות את הגזרה שגזר על האדם . אם כך, לפי עמדת הרמב"ם בסו...
אל הספר