250 שלמה זנד ומחוצה להן . הסוגיה הרצינית יותר היא נסיבות ההמשגה החדשה, המאפיינים הפוליטיים והאידאולוגיים המלפפים אותה ואופני הרצפציה שלה . המושגים השגורים היום של "שואה" ו "Holocaust" - שכאמור גלשו לכתיבה המחקרית לא ישירות בעקבות האירועים עצמם אלא מהקולנוע ומהטלוויזיה - כמו בכל המשגה אחרת, חתכו סדרות של אירועים מאירועים אחרים, הפרידו אנשים מאנשים נוספים, גזרו את הזמן מזמן אחר וניתקו מרחב ממרחבים אחרים . למשל, הנאצים רצחו במחנות, ובאתרי הרג אחרים, כ – 11 מיליון בני אדם, רק מחציתם נחשבו בעיניהם כיהודים . עד כה דיווח מספרי זה יכול עדיין להיחשב לסדרת אירועים המכילה מינימום של הבניה נרטיבית . כמובן אפשר וצריך להרחיב את ה"עובדות" הבסיסיות למסגרת העללה ההולכת ונעשית למורכבת יותר : התפיסה הלאומית הטהרנית של הנאציזם ראתה לא רק ביהודים, אם כי שמרה להם את הבכורה כקורבנות ראשיים, את האיום על עם הגזע שלהם . מלבד ה"בולשביקים", גם בני הרומה, בעלי נכות נפשית או פיזית, הומוסקסואלים, ואפילו סלאבים, נחשבו לחלק מתת – מין אנושי שהקיף את ה"אתנוס" הגרמני ואיים עליו . ההשמדה הייתה בעת ובעונה אחת חלק אימננטי ש...
אל הספר