ד. נרטיב היסטורי: בדיון מילולי?

231 היסטוריה בדמדומים הייתה נלהבת ובד בבד גם ביקורתית . כתביו תורגמו לגרמנית, איטלקית, ספרדית, רוסית, יפנית ועוד ( אופייני למדי ששום ספר שלו לא פורסם עד כה בצרפתית ) . כמו כן, פורסמו עליו מאות מאמרים ואף ספרים ספציפיים בשפות שונות . עיקר ההילולה נערך אמנם בעולם דובר האנגלית אך גם באירופה ניכר חותמו בתזות דוקטורט כמו גם בכנסים אוניברסיטאיים מיוחדים . היידן וייט נעשה לנקודת המוצא ה"פוסט – מודרניסטית" במפנה הלשוני ההיסטוריוגרפי 287 במהרה הצטרפו היסטוריונים ובמידה רבה גם שק החבטות שלו . נוספים לפרדיגמות החדשות : פרנק אנקרסמיט ( Ankersmit ) , רוברט פ' ברקהופר ( Berkhofer ) , אלן מונסלו ( Munslow ) , קיית ג'נקינס ( Jenkins ) , דוד הארלן ( Harlan ) מרק פוסטר ( Poster ) , רוברט רוזנסטון ( Rosenstone ) וסנדה כוהן ( Cohen ) . אפשר לצרף אליהם גם את דומיניק לה קפרה ( LaCapra ) , ג'והן סקוט ( Scott ) , גבריאלה שפיגל ( Spiegel ) ורבים נוספים שהגיעו מאופקים אחרים ונשאו באמתחתם גישות קצת יותר מאופקות ומרוסנות . בעקבות המפנה החלו חוקרים נוספים ליישם מודעות וביקורתיות חדשה בנוגע לאופיו הרטורי של הייצוג ...  אל הספר