149 היסטוריה בדמדומים יועצים ממשלתיים, עורכי עיתונים מרכזיים, או היו מעורבים בדרך זו או אחרת בענייני שלטון ודיפלומטיה . כלומר כמעט כולם היו אינטלקטואלים "מגויסים" ובעלי עמדות אידאולוגיות ברורות . נבחין ביניהם במלוכנים מובהקים, בשמרנים עקביים או בליברלים מתונים . אך כמובן מאליו לא נמצאו ביניהם פרופסורים סוציאליסטים, לא נשים, וכמו בשאר תרבויות אירופה לא כאלה 166 שהיו ממוצא יהודי . ואולי לא במקרה דווקא במרחב תרבותי – לשוני שלא היה נתון עדיין למסגרת מדינית אחידה - בעלת מסורת ממלכתית ארוכת טווח כמו בריטניה וצרפת - הצורך בהלאמת המונים מזורזת והקנאה כלפי המערב המגובש לאחר טלטלת כיבושי נפוליאון דרשו מההיסטוריה דרגת התמקצעות בטוחה ויציבה יותר . יעדה של התמקצעות זו היה בראש ובראשונה להבנות עבר היסטורי מוצק . האם מקצוע ההיסטוריון כמומחה אוניברסיטאי לא נולד במקום שנזקק היה במיוחד להרבה היסטוריה ? כלומר להרבה דמיון קולקטיבי מלכד שמתגלגל אחורה - עד לרומא ה"עתיקה", ל"ימי הביניים", לרייך הראשון, או להיסטוריה המודרנית של פרוסיה המתעצמת ? קשה לענות על סוגיות רחבות אלה בדרגת ודאות סבירה ואין גם ספק שהיו ...
אל הספר