74 שלמה זנד הזמן במקרה זה יזעזע, אני מקווה, את תפיסותינו המוסריות, אך אולי יתרום בעקיפין לתובנה המורה על מידת שרירותה של כל היסטוריוגרפיה . הוא יהיה גם יעיל בהבנה שקטיעת הזמן יכולה להיות ברובד פעילות חברתית אחד בלא שיגרור בהכרח חיתוכי 79 זמן מקבילים ברבדים אחרים של ההוויה האנושית . עבור כרוֺ נוֺ ס ( Chronos ) - אל הזמן במיתולוגיה היוונית אשר מקורו אף הוא פניקי – כנעני, ושממנו נגזרה המילה כרונולוגיה - הזמן היה נצחי, רציף ושלם . בשביל אוגוסטינוס ( Augustinus ) , הפילוסוף הצפון אפריקאי החכם והכן בן המאה ה – 4 לספירה, הזמן נותר תמיד מתעתע וחמקמק ( "איני יודע מהו הזמן, ועוד אני מתוודה כי 80 ) . ולטר בנימין, לעומת אני יודע שאני אומר דברים אלה בזמן . . . " זאת, לא טעה כאשר קבע לפני מותו הטרגי שהתפיסה המופרכת והמזיקה על הקדמה האוטומטית של האנושות נעוצה ב"רעיון 81 בדבר תנועתה של ההיסטוריה בזמן הומוגני וריק" . עבורנו, בני אדם רגילים המבקשים ללמוד היסטוריה ולהבינה, כל זמן נותר תמיד קטוע ופרוס לפרוסות, כלומר זמן מובנה ואידאולוגי גם אם ממסמרים אותו בעוגנים מעין אובייקטיבים המכונים "עשורים" או "מאות...
אל הספר