272 אורי וינהבר אין זה מניפסט היוצא חלילה נגד הטכנולוגיה, הקידמה או החדשנות . זהו מחקר הבוחן ומאיר את נטייתנו לפנות אל הטכנולוגיה באופן הולך וגובר כדי שתפתור את בעיות החברה . לטכנולוגיה זכויות רבות על כמעט כל רובד מחיינו, לא ניתן עוד להפריד באופן ברור ולזהות היכן נגמר האדם והיכן מתחילה הטכנולוגיה . כמעט שלא ניתן להפריד בין קצה זהותו של האדם לבין המקום שבו נוגעת הטכנולוגיה בזהותו ומתערבת בה, משנה אותה, מזהה אותה, מחליפה אותה לעיתים, נותנת בה סימנים, מקטלגת אותה, מסמנת אותה וממיינת אותה לקבוצות . קשה עוד יותר להפריד בין אדם לטכנולוגיה, בין אדם לשאינו-אדם בתָוֶוך האינטרנטי, הרִשְתי, המשלב אמיתי עם וירטואלי, לא-ישיר . אין זה מניפסט היוצא נגד השימוש הגובר בטכנולוגיה אלא אור ממוקד היורד על פינה אחת מני רבות, שבהן האדם ושאינו-אדם שלובים זה בזה ברשת עבותה וענפה של שחקנים וקשרים סבוכים . מתוך המחקר נראה שהאדם נוטה יותר ויותר להטיל מטלות על מה שאינו-הוא, על הטכנולוגיה שמחליפה אותו במספר גובר והולך של תפקידים . נראה שבמקום שבו יבחר האדם בפתרון דיכוטומי, חד- ממדי, ויבקש מהטכנולוגיה לבדה למצוא מזור...
אל הספר