80 שלומי ששון בסיס ההבנה שכל אדם הוא בעל זכויות וחירויות מתוקף היותו אדם, ללא צורך בגיבוי אלוהי או בצידוק תיאולוגי ( גרזון 2002 : 70 ) . רבים מזכירים את לוק, שביסס את הרעיון הליברלי של הזכויות הטבעיות על היותנו יצירי בריאה, על פי הבנתו, ומדגישים פחות את הבנתו את חירות הדת כאחד העקרונות הליברליים . לשיטתו, מהיותו אדם מאמין, לא נגזרה הצדקה לכפייה על אחר . נהפוך הוא, השלטון המדיני צריך להיות מוגבל בסמכותו לעניינים אזרחיים ולא לתיקון נשמתו של הפרט, ועוד גרס שכפייה דתית היא חסרת כל ערך דתי ( לוק התשס"א ) . אם כן, חירות האדם היא אחד הנרות הדולקים לרגליה של הדמוקרטיה הליברלית . חירות זו מקבלת הגדרה פורמלית וקווים מנחים באמנת זכויות האדם, שכוננה ברומא בשנת 1950 וקבעה כי חירות המצפון והדת תכלול את החופש להמיר דת באחרת, החופש לעבוד וללמוד את הדת בגלוי ואת חופש המחשבה והמצפון ( שלח 1990 : 53 - 95 ) . לעיתים דפוס מחשבה זה של הליברליזם המודרני כאתוס המנוגד לאתוס הדתי מקבל גוון של אנטגוניזם ניכר . חוקרים שונים הבינו את המעשה והמחשבה הליברלית כסוג של התקוממות נגד הממסד הדתי, ולא אחת אף מרידה אגרסיבית...
אל הספר