110 יוהאן גוטפריד הרדר ועם הכרתו ( Besonnenheit ) ועם חדות הכשרים של נפשו כדי שייצור לעצמו בעצמו מצב של נוחות, בעוד שהטבע עצמו חשב שדי בכך ? היות שלא דרוש לנו פילוסוף הססן ורודף הפשטות, שיושב בלשכה כל היום, כממציא השפה, היות שאיש הטבע המחוספס אשר מרגיש עדיין את נפשו בשלמות, כמו את גופו, כחתיכה אחת, הוא עבורנו יותר מכל האקדמיות ללשון גם יחד, ואינו נופל בערכו ממלומד - אזי למה לנו לקחת את המלומד כדגם ? שמא נרצה לזרות חול בעיניו של אדם כדי להוכיח שהוא אינו יכול לראות ? בנקודה זו זיסמילך הוא שוב בן הפלוגתא שעמו אני נלחם . 63 על מנת להראות, "עד כמה בלתי אפשרי נדרשה לו פסקה שלמה שהאדם היה מסוגל לפתח שפה, גם אם מניחים שהמציאה דרך חיקוי ! " . הוכח שההמצאה דרך חיקוי ותו לא, ללא הנפש האנושית, זה שטות - ואילו היה המצדד במוצא [ השפה ] האלוהי, בטוח במופגן בכך שזו שטות, אני בוטח בו שלא היה אוסף נגד טענה זו כמות לא קטנה של סיבות חצי-נכונות, אשר אינן מוכיחות, בחשבון אחרון, דבר נגד המצאת השפה דרך השכל . איני יכול בשום פנים ואופן להשיב כאן לכל הפסקה, ששלובות בה הנחות יסוד שהונחו באופן שרירותי ואקסיומות ש...
אל הספר