ריסו ן הכוח׀ 69 2 האמנתי אז, ויותר מכך היום, כי הדברים קשורים מאוד זה בזה . ריסון הכוח כלפי היריב מחייב אותנו להבטיח שאנו מפעילים את סמכותנו ( שכוללת בין השאר שלילת חירות ) אך ורק לצורך מימוש ייעודנו כארגון ובמידתיות . הדגמתי זאת באמצעות הפסוק "ועשית הישר והטוב" ( דברים ו', י"ח ) — רק את הטוב ( הייעוד ) ובאופן ישר ( לא כל האמצעים כשרים גם על מנת להשיג את הטוב ) . לא כל מה שניתן לעשות כדי למנוע פגיעה בחיי אדם, ראוי להיעשות על מנת למנוע כתיבת סיסמאות על קירות של מחנה פליטים . כלפי פנים, למנהל או למפקד יש סמכויות רבות מול פקודיו . הן נועדו למטרה ראויה — מילוי אפקטיבי של ייעוד הארגון, אך ניתן גם ניתן לנצלן לרעה, או שלא במידתיות . עריצות ניהולית או פיקודית איננה נדירה, ולאו דווקא בארגונים היררכיים או לבושי מדים, ולא בכדי . הכוח טבעו להשחית . ולכל מנהל יש כוח לקדם, למנוע קידום, לתת חופש פעולה או לצמצם אותו, להתחשב בצרכים אישיים של עובד אם לאו, ועוד . כאשר אנו פוגשים מנהל לא מרוסן, הדברים יופיעו גם פנימה וגם החוצה . איש לא יחלוק עלי אם אקבע שהמעשים שנכנסו תחת הכותרת "משבר הניצבים" אינם תופעה ...
אל הספר