בין ניהול למנהיגות׀ 41 1 אחד : לכל עובד יש יתרון יחסי ( ולכן יש לו משמעות ) על פני כל העובדים האחרים . ואידך זיל גמור . המונח "עובד" כולל גם את המנהל והמפקד, בכל דרג . כלומר, למנהל יתרון על העובד ( ראיית רוחב ואולי גם שנות ניסיון רבות יותר ) , אך גם לעובד יתרון על מנהלו ; הוא מכיר את הפרטים של עבודתו ברזולוציה גבוהה יותר . בוודאי אם המנהל הוא מנהל של מומחים, אבל גם אם העובד ומנהלו שותפים לאותו מקצוע, ואפילו אם חלקו חדר משותף אך שבועיים קודם, לפני שהמנהל הועלה בדרגה . לעתים, למנהל קשה מאוד מנטלית להפנים את המצב הזה . נחוצה צניעות על מנת להכיר בכך באמת ולא רק "לדקלם", כי גם בזמן קצר העובד צבר יתרון יחסי על מנהלו . לאור החשיבות של יתרון יחסי לכל אחד מן העובדים, במקומות שבהם הדברים אינם מובְנים, יש להבנותם . כך, למשל, בצוות מהנדסי אלקטרוניקה ( בעל שלל תחומי משנה ) , חשוב מאוד לייצר חלוקת עבודה בין המהנדסים, מי שומר את עדכניות הצוות בכל תחום ( מְרַבְּבים, אנטנות וכו' ) בחזית המחקר, התעשייה, ההזדמנויות הטכנולוגיות ועוד . בסיטואציה כזו, לכל אחד יש חשיבות . הוא איננו "עוד מישהו", אלא בעל משמעו...
אל הספר