להתעלם, להמשיך בחייו, ולמעשה לחיות לגמרי ללא אמנות . ואמנם, רבים לאין ספור הם המעבירים את חייהם ללא אמנות כלל . . . האמנות העכשווית האוניברסלית סובלת מחוסר תקשורתיות ממספר סיבות : ראשית, היא מוצגת בחללים שהגישה אליהם היא תוצאה של החלטה ובחירה, ושנית, היא מתאפיינת בצפנים ובשפה המובנת לעוסקים בתחום זה בלבד, ועל כן משדרת ניכור והתנשאות כלפי מי אשר אינו מכיר צפנים אלו . ואכן, מאפיינים אלו הם גלובליים ולא מתקיימים רק בישראל, ועם זאת, בישראל נוצרו תנאים נוספים, אשר הרחיקו עוד יותר את עולם האמנות מן הציבור שתחום זה אינו עיסוקו המקצועי . כפי שקבע התיאורטיקן גדעון עפרת, זירת האמנות בישראל נשלטת על ידי שכבה המכונה "הגמוניה", והיא הקובעת את הצפנים המאפיינים את היצירה שנוצרת על ידי חבריה . הדומיננטיות של ההגמוניה לאורך שנים הביאה לשתי תוצאות הרסניות : ההכחשה ואף הביטול של עקרון החירות היצירתית המוטבע בתחום האמנות מעצם טיבה ; ושיתוף התוצר האמנותי עם חוג מצומצם בלבד המשתייך לזירה ספציפית זו ומבין את שפתה . למעשה, עצם המושג "הגמוניה", שבו מרבים להשתמש, הוא זר לאמנות באופן כללי וסותר את מהותה . כפי שנ...
אל הספר