אברהם פרנק | 57 כאשר נחקק חח"מ בשנת תשי"ג ( 1953 . 8 . 12 ) הוא ביטא את הצרכים הלאומיים, שנוסחו אז במילים קצרות : מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל, על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית, ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות . המטרה המרכזית של גיבוש העם, שהגיע לארץ ישראל מתפוצותיו הרבות והשונות, קיבלה את המונח "כור היתוך", שבהתאם לה פעלה מערכת החינוך בעשור הראשון למדינה . הרעיון לבצע האחדה של העולים לא היה ייחודי לתנועה הציונית, ואפיין מדינות הגירה שונות ( רייכל, 2008 ) . כך גם לגבי המילים "אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית", שבשנות ה - 50 לא היה בהן ייחוד דווקא למטרות החינוך הישראליות . הפילוסוף הבריטי דניאל או'קונור ( 1957 ) ניסח חמש מטרות חינוך, שהשנייה בהן מציינת : "להקנות לצעירים תשתיות ידע ומיומנויות יסוד שישמשו כבסיס למקצוע שבו יעסקו וממנו יתפרנסו כאזרחים מועילים בחברה . במקרים מסוימים מדובר במלאכות של ממש, כגון נגרות, מכונאות וח...
אל הספר