נישואים, לידות וטומאה - 215 - מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" ( דברים כב, 13 - 19 ) . חכמים קדמונים נחלקו בפרשנות החוק הכתוב בתורה : לדעת חכם אחד, רבי אלעזר בן יעקב שמו, הבעל המוציא דיבה נענש רק אם קיים איתה יחסי מין, ולאחר מכן הוציא דיבתה רעה שלא הייתה בתולה . לדעת חכם אחר, אף אם הבעל לא קיים יחסי מין עם הבתולה שנשא, חוקי התורה מחייבים אותו את העונש האמור בה . שאלו התלמידים : לדעת החכם המפרש את חוקי התורה גם כאשר הבעל לא קיים יחסי מין, כיצד הוא יכלכל את משמעות המילים הכתובים בחוקי התורה המורים במפורש שהבעל קיים יחסי מין עם אשתו הבתולה, ורק לאחר מכן הוציא דיבתה רעה . הנה כך כתוב, טענו התלמידים : "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ" " משמע קיים עמה יחסי מין . תשובה : מתוך שנאמר : "וּבָא אֵלֶיהָ יתפרשו כך : שבא אליה בעלילות דברים אך המילים "וּבָא אֵלֶיהָ" לא קיים עמה יחסי מין . המשיכו התלמידים לשאול : כתוב "אֶת וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים", הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְ...
אל הספר