עדי : בכל הבדיקות לא מצאו למה הראש כואב לי . בסוף הרופא אמר שזה לא בגוף והציע שאלך ואראה מישהו לכמה שיחות, אולי הכאב בא מלחץ או מתח . מיכל : החלטתי לבוא גם, כי נכנסתי לחרדה עצומה כשעדי הציע שאולי הוא ילך לטיפול . אני שואלת, מה לא בסדר בחיים שלנו ? כשהוא לא יכול לענות לי, מיד גם אצלי הלחץ עולה בגרון ולא מרפה . המטפלת רואה כיצד הפנים של עדי מתקשות ממש לנגד עיניה, הן מרצינות ככל שמיכל מפרטת את החרדות שלה . עדי : לפעמים, מרוב כאבי ראש, אני מרגיש את השיניים חורקות שוב ושוב . הרופא כבר הזהיר אותי כמה פעמים : "נצטרך להחליף לך את כל הפה" . אני מרגיש את הלחץ עולה במעלה הלסת, הפה ננעל וזה כואב מאוד . מיכל מהנהנת בראשה ומבטה עובר אל עדי כמשתתפת אתו בכאב . היא בוכה : אל תשימי לב, אני בוכה בקלות מכל דבר . הם מחזיקים ידיים . אצלה הבכי גובר, כמו משהו מבפנים שתופס לו חירות ואי אפשר כבר לעצור אותו . עדי : אני מנסה להרגיע אבל לא מצליח . מיכל בהתנצלות : "לא חשבתי ש . . . " המבוכה מתגברת עוד יותר, המילים יוצאות בעילגות, שיהוקי הבכי מפרידים ביניהן כמו סימני פיסוק . המטפלת : כרגע, אפשר להרגיש פה את הכאב שכל...
אל הספר