מידת שימושו במידה 'מושך עצמו ואחר עימו'

פי ר ו ש רב י י וס ף ח יו ן ל ספ ר י ר מ יהו  •   מ ב וא [   69  ] מידות 197 המיוחסת לרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, 198 בזה הלשון ( מידה כב ) : מדבר שדבר מוכיח עליו — כיצד ? 'מתן בסתר יכפה אף, ושחד בחיק חמה עזה' ( משלי כא, יד ) — הראשון מוכיח . כיוצא בו את' אומ' 'שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גם עברו דברי רע דין לא דנו, דין יתום ויצליחו' ( ירמיהו ה, כח ) — משמע דין לא דנו, ודין יתום לא יצליחו ; הראשון מוכיח על חבירו השני . [ כיוצא בו, 'כי לא בחרוץ יודש קצח [ ואופן עגלה על כמון יוסב ] ' ( ישעיהו כח, כז ) — משמע כי 'לא' הראשון מוכיח על חבירו השני ] . שלושת הפסוקים המובאים בברייתא מתבארים באמצעות הכלי הפרשני 'מושך עצמו ואחר עימו' . בפסוקים השני והשלישי הברייתא מציינת במפורש את התיבה הנמשכת 'לא' : דין לא דנו, דין יתום [ לא ] יצליחו ; כי לא בחרוץ יודש קצח, ואופן עגלה [ לא ] על כמון יוסב ; 199 לפסוק הראשון המובא בברייתא לא מצוינת התיבה הנמשכת, ונראה שהיא תיבת 'יכפה', ושיעור הכתוב הוא : מתן בסתר יכפה אף, ושוחד בחיק [ יכפה ] חמה עזה . 200 אף שהברייתא מציינת רק משיכה קדמית, 201 השימוש במשיכה מצוי אצל ...  אל הספר