ענייני מסורה

פ ר ק שלי ש י : ש יט תו ה פ ר שני ת של ר' יוס ף ח יו ן [   37  ] יב ) . במקום אחר הוא מעיר על תחילת פרשה באמצע פסוק ( לח, כח ) , שאותה הוא מייחס למחבר הספר, 111 ועל אותיות זעירות ( לט, יג ) . לפעמים חושפות הערותיו את העובדה שמסורת הניקוד שהיתה לפניו שונה ממסורת הניקוד שלפנינו . 112 לדוגמה כתב : 'נסרֳחה — הרי"ש בקמץ חטף' ( מט, ז ) , 113 ובנוסח שלפנינו הרי"ש בשווא : 'נסרְחה' ; 'הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל . . . והכתיב דברתי' ( ג, ה ) , ובנוסח שלפנינו אין כאן קרי וכתיב ; 'השמיעו צעקה' ( מח, ד ) , ובנוסחנו : 'השמיעו זעקה' ; 'ובתורתך לא הלכו . . . ובתורתיך לא הלכו כתוב ביו"ד הרבים . . . וקרי בלא יו"ד' ( לב, כג ) , ובנוסח שלפנינו הכתיב 'ובתרותך' והקרי 'ובתורתך' וכן הוא ברד"ק . ר' יוסף חיון היה כאמור ער לענייני מסורה, ובמקרים מסוימים דקדק לחפש אחר נוסחאות אחרות . לדוגמה, ברשימת המלכים שאליהם מיועדת 'כוס היין החמה' הנזכרת בפרק כה, מופיעים שלושה מלכים בפסוק אחד בתוספת הריבוי 'כל' : 'ואת כל מלכי צֹר ואת כל מלכי צידון ואת כל מלכי האי אשר בעבר הים' ( כה, כב ) . רש"י ורד"ק העירו שבנוסח שלפניהם כתוב ...  אל הספר