[ 127 ] דרשות מ שנות ה ז עם • שנת תש " א • 2 5 שבור את שיניו, כלומר עלי'ו פרש . ברשות, שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל ים, וזה השנהשינ רובי רו אומרת הגמרא לשון ש חב שרואין בזה שכדי ליטול את שלו מיד . קח בחזקה זקה כיון שגם בעבודתך יש לו חלק שלו,קח את חלק שלו ממך בח ל יכול ' הקהה את שיניו שהוא הי וכו' וכו' שיניוע מן הכלל לכן כנגד זה הקהה את ' וכיון שהוציא א עשה אתה להיפך והחזק בשלו אשר תחת ידך, . לי ולא לו ואמור לו , ק מן פרטים נפרדים ר כי כבר דברנו שיש כלל שנעשה . ע מן הכלל ' עוד לומר בזה ולפי שהוציא א ואפשר מן נתינות הנפרדותלבנו, אז עושה מעות דבר ם האב נותן איזה ימיםכגון א וזהו כלל ג כלל, שבכל יום יתן לו הבן ויש כלל . לא יתן 'כ ויכול להיות שאיזה ימים נתן לו ואח , ועשיות הנפרדות נפרדים שנעשה מן פרטים פרטים רק שאנחנו שלמטה ממנו מסתעף סעיפים אחד פשוט, העצם ה שבאמת הוא שהוא שהפרטים הם ענפים וכשעולים מסתעפים ממנו ולמטה ראש יותר מתאחדים בהמקור והעיקראז,וככל שעולים יותר ,האחת אל המקור והעיקר אז באים אל האחדת הם מתאחדים לאחדות אחת, בהעץ יש פרות עלים וענפים ובהש...
אל הספר