פרק 21: היבטים פסיכולוגיים של פעילות גופנית לאנשים עם מוגבלות

512 | הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע : תאוריה ויישום 2009 ) . לפי ההגדרה המקובלת כיום בארץ בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( התשנ"ח, 1998 ) , אדם עם מוגבלות הוא : "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בְּשֶׁלָּהּמוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים" . הכוונה היא בין השאר לתנועה, אחיזה ושיווי משקל בגלל ליקוי גופני, קושי בקבלת מסרים ופענוחם עקב ליקוי חושי או קושי בפענוח תכנים, נהלים ומנהגים בגלל ליקוי נפשי, שכלי או רגשי . מטרת החוק היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו" ( פרק א, 2 לחוק ) . החוק עוסק גם בהעדפה מתקנת ומגדיר אותה כך : "פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות, או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות" ( פרק א, 3 ) . השתתפות שוויונית ופעילה בחברה מתאפשרת לפי החוק על ידי מניעת אפליה בתחומי החברה ...  אל הספר
מכון מופ"ת