חלק שלישי - כיצד מזיקה ההכרה לחיים

193 ניטשה פוסל כל חקירה אפיסטמולוגית מכיוון שאין היא גוזרת אמיתות על אודות העולם, אלא חושפת את המניעים הפסיכולוגיים של האדם שיוצרים בקרבו את הצורך להישען עליה בבחינת אמת ודאית . מעבר לחשיפת המניעים הפסיכולוגים, ניטשה חושף את המניע לכינונה של תורת הכרה . המניע הוא יצירה ושימור של תרבות עדר שניתנת לפיקוחה של החברה דרך השתלת משמעות וערכים עליונים משותפים, שמטרתם להפוך את האדם לצפוי, מוכר וניתן לריסון . לעיתים הערכים העליונים מופיעים בצורה מוסרית, ולעתים באפיון דתי . לכן כשניטשה מבקר את תורות המוסר והדת, הוא עושה זאת באופן דומה, כיוון שמטרתם של שניהם היא אותה מטרה - להפוך את האדם לעדרי, כדי שיהיה ניתן לפיקוחה של החברה . מחד גיסא, ניטשה מתייחס בחיוב להכרה - אם היא מקיימת חיים . מאידך גיסא, הוא מתייחס בשלילה להכרה שטומנת בתוכה את אותם מניעים פסיכולוגיים ( פחד ותקווה ) , אך אינה הכרחית ערן אביב 194 כתנאי קיום, ולכן עלינו להתגבר עליה . לדידו של ניטשה, האמונה בתורת ההכרה טומנת בחובה מניעים פסיכולוגיים של פחד ותקווה בכל מקרה, אך ישנן אמונות שמועילות לחייו של האדם וישנן אמונות שמזיקות לחייו של הא...  אל הספר