רהב | 162 האם היא מעוניינת שארצות הברית תשמש מתווכת בהשגת ההסדר ? ( 3 ) האם 3 דיווחו גמישותו של סאדאת נותרה על כנה גם אחרי חתימת החוזה הרוסי-מצרי ? של סטרנר על הפגישה היה נלהב פחות . הוא התרשם שמתחת לפני השטח סאדאת היה נבוך ומתוסכל, ולמרות ההומור שהפגין, בלט חששו שהאמריקאים "עובדים עליו" . לאורך כל השיחה, כתב סטרנר, לא הזכיר סאדאת את החלטה 242 , את יארינג ואת הקשר בין הסדר הביניים להסדר הסופי . הוא התרשם שסאדאת כועס על הרוסים בגלל סירובם לספק לו נשק מתקדם . דעתו היתה כי סאדאת יסכים להישאר על הנתיב להסדר ביניים עד סוף הקיץ, אך לא יהיה אפשר לשוב אליו 4 פעם נוספת בידיים ריקות . בשיחותיו במוסקבה, כעבור שלושה חודשים, טען סאדאת כי השניים מסרו לו באותו מעמד איגרת מניקסון . לא מצאתי איגרת כזאת, וסטרנר לא הזכיר אותה בשיחות שקיים אחרי שובו עם אנשי השגרירות הישראלית בוושינגטון, אך קיסינג'ר אישר את הדברים בשיחה עם רבין כעבור חודשים אחדים . סאדאת ביקש לפתות את האמריקאים בשתי הבטחות שכבר לא היו חדשות : חידוש היחסים הדיפלומטיים עם וושינגטון ועזיבת הכוחות הרוסיים את מצרים . הוא חזר על שתי ההבטחות בשיח...
אל הספר