על משמעות החיים וערכם I

41 של קעקשוי גהייל ושר ל ע להתגבר עליה תחילה . אבל בעשותנו כן, עלינו להביא בחשבון שאין ביכולתנו פשוט להפקיד כיום בידי ההיסטוריה, מתוך אופטימיות אדישה, את כל מה שהביאו איתן השנים האחרונות . נעשינו פסימיים . איננו יכולים להאמין עוד בקִדמה עצמה, באבולוציה הגבוהה של האנושות כדבר-מה שצפויה לו הצלחה אוטומטית . האמונה העיוורת בקִדמה אוטומטית נותרה עניינם של בלונים נפוחים מדושני עונג בלבד — אמונה כזאת תיחשב ריאקציונית היום . היום אנו יודעים לְמה בני האדם מסוגלים . ואם יש הבדל יסודי בין דרכם של בני אדם לתפוס את העולם סביבם בעבר לבין דרכם לתפוס אותו בהווה, אפשר אולי להגדירו בצורה הטובה ביותר באופן הבא : בעבר אקטיביזם נקשר באופטימיות, ואילו כיום אקטיביזם מצריך פסימיות . כי כיום כל דחף לפעולה נובע מן הידיעה שאין שום צורה של קִדמה שאנו יכולים לתת בה את אמוננו . אם אין ביכולתנו לעמוד מן הצד היום, הרי זה בדיוק משום שכל אחד ואחד מאיתנו קובע בדיוק מה "מתקדם" ועד כמה . בזאת אנו מודעים לכך שהתקדמות פנימית היא בגדר האפשר למעשה רק לכל פרט ופרט, ואילו כן לחיים למרות הכול 42 התקדמות ההמון מבוססת לכל היותר על...  אל הספר