המדריכה למהפכה | 128 קבעתי פגישות עם כל מי שיכולתי : במשרד האוצר, משרד התמ"ת — המשרד שהיה אחראי אז על מעונות היום והצהרונים, משרד החינוך, אפילו למשרד המשפטים הגעתי . בכל מקום הסברתי למה זה נכון להשקיע במשפחות צעירות, למה זה חשוב, ולמה זה משתלם לטווח הארוך לכלכלה של ישראל . כולם הקשיבו לי, בכל המקרים נעניתי : "את צודקת, אבל זו שאלה של מדיניות, זה בידי הפוליטיקאים והנושא הזה לא נמצא ברדאר של אף פוליטיקאי, הוא לא קיים מבחינתם, לכן הוא לא עובר לטיפולנו" . פניתי לחברי כנסת, לדיונים בוועדת הכנסת, וגם משם לא הגיעה הישועה . לא ידעתי איך להתקדם . ואז פרצה המחאה החברתית של 2011 . "ירושלמים" ו"התנועה הירושלמית" פעלו במאהל הירושלמי, צעדנו בהפגנות, השתתפנו בדיונים, הנחיתי כמה מהם, הרמנו פאנלים . ואז חמש המובילות התל אביביות יזמו את מחאת העגלות, בהברקה מדויקת . זאת היתה מחאה שסחפה את המדינה : בכל עיר ועיר, בכל מקום ומקום, הורים צעירים צעדו במחאה . מחיר גידול ילדים היה גבוה מדי, זה היה בלתי אפשרי, מחירי מעונות היום קפצו דרמטית, מחירי הצהרונים, כל מה שקשור לגידול ילדים קטנים נהיה יקר מדי . בירושלים מח...
אל הספר