גירושולוגיה 58 20 שנים לאחור רינה שבה מעבודתה בבנק ביום מפוצל . השנה היא 2000 . על הספה רובץ יעקב — הוא אינו מסיט את מבטו וממשיך לבהות בטלוויזיה . היא אומרת שלום, הוא מפטיר היי . הבית הפוך, שאריות ארוחת הערב עדיין על השולחן . רינה במבט מיואש וכנוע מסדרת את המטבח . הם התחתנו בשנות השמונים והביאו לעולם שלושה ילדים — הבכור יובל בן 13 , זה עתה חגג בר-מצווה . יעקב מהנדס בחברה גדולה ( שאף בזמנו להגיע לתפקיד סמנכ"ל ) , ורינה עובדת בנק, זה לא מכבר קיבלה סוף-סוף את הקביעות המיוחלת . היחסים ביניהם התאפיינו בשותפות טכנוקרטית . שניהם מפרנסים, מגדלים ילדים, מבקרים את הוריהם מפעם לפעם, יוצאים לנופש . לכאורה שגרה — אבל שגרה שוחקת ומתישה . יעקב המופנם אינו מביע חיבה או אהבה, מדבר תמיד בסימני קריאה ובמשפטי ציווי . רינה הרומנטית והרגשית ניסתה לשנות אותו, אבל יעקב בשלו . היחסים נעשו מאוד שגרתיים ( במובן הרע של המילה ) . אין כבוד ביניהם ואין הערכה — שניהם מיואשים זה מזו . על אהבה אין מה לדבר . אמא ( ז"ל ) של רינה אמרה לה שבנישואין צריך להתפשר — והיא התפשרה, היא חדלה לנסות לשנות . האינטימיות ביניהם הלכה וה...
אל הספר