115 עצמאות הלכתית במשנת רמ״פ והשלכותיה ההלכתיות, והצורך באיתור מנהגי ישראל השורשיים, מימי בית המקדש וריבונות העם היהודי על ארצו, תוך עקיפת חלק ממסורת הגלות שחלחלה בצורה עמוקה למנהגי ישראל ומסורותיו . רמ"פ קידש מטרה זו, והכשיר עבורה אמצעים רבים שעלולים להיות זרים לעולם ההלכה הקלסי . הוא הפגין עוצמה ובקיאות מרשימים במקורות חז"ל ( בפרט הארצישראליים ) , וניצל בקיאות זו לטובת "איתור" ואִשרור מנהגים והלכות שנראים לו הולמים את הצרכים החינוכיים של דור התקומה בארץ ישראל . רמ"פ לא חיפש הקלה שיטתית, וגם לא החמרה קיצונית . דרכו ההלכתית מתעלמת במופגן ממושגים אלה, למעט מקרים יוצאי דופן . המטרה החינוכית העליונה שעמדה לנגד עיניו אינה מתירה לו לעסוק בזוטות של התקבלות דבריו בציבור הרחב . בכמה פסיקות שעלולות היו להצטייר כלא-פופולריות, בפרט בכל הנוגע לנוהלי בתי הכנסת והנהגותיהם, רמ"פ, שראה בחזונו מקדש ומקדשי מעט, מורה נגד מנהג העם . זאת ועוד, רמ"פ אף משמר פולמוסים ישנים ומנציח את מחלוקות העבר במקרה שהן משקפות 44 עמידה איתנה על יסודות היהדות, חרף שינויי הנסיבות . 44 בתשובה יז מהחלק הראשון של ספרו, הנוגעת ל...
אל הספר