מקנה אברם לאברהם דבלמש 124 מונח הוא מונח נפוץ ב מקנה אברם , ותפקידו חשוב גם בדיון בחלוקת הרכבת הענינים 147 קל לעמוד על ההקבלה בינו ובין suppositum בחיבורו של תומס מארפורט . הבודדת . בדקדוק המערבי ( להבדיל מהלוגיקה ) appositum הוא בן זוג של suppositum מאז שנת 148 אך לא כך אצל דבלמש : הוא אינו נזקק למונח מיוחד . ככלל, המקבילה של 1160 , 149 בהגדרה שצוטטה לעיל הפועַל העברי “הונח״ מתורגם דבלמש ל- appositum היא פֹעל . ללטינית בצורה esse appositus ; באופן דומה הוא מתורגם במקום קרוב בפועַל apponi . 150 מכאן שדבלמש במקום אחר דבלמש משתמש לאותה הוראה בצורה esse suppositus . נוקט את הפעלים apponi ו- supponi כנרדפים, ולא כבעלי הוראה מנוגדת . שלא כבעל מקנה אברם , שלשיטתו הרכבת הפעלים הבודדת היא אטומית, תומס מחלק את ההרכבה האינטרנזיטיבית של הפעולות לחמישה סוגים, על יסוד הקביעה שה- suppositum עשוי לבוא במבנה זה בכל אחת מחמש יחסות אפשריות . תומס מבחין בין סוגי ההרכבה האינטרנזיטיבית על פי היחסה : נומינטיב ( Socrates currit ‘סוקרטס רץ׳ ) , גניטיב ( Socratis interest ‘מעניין את סוקרטס׳ ) , דטיב ( Socrati ...
אל הספר