236 פרק שביעי הביקורת המוניטריסטית על עקומת פיליפס התקיפה, בין השאר, את נתוני האבטלה, או ליתר דיוק, את המשמעות המקובלת שלהם . טענת המוניטריסטים הייתה שהסטטיסטיקה המצרפית הייתה והינה ברוב המקרים מתעתעת . לטענתם, בדיקה מעמיקה תגלה שהגדרות האבטלה מפוקפקות . באופן עקרוני, רוב המובטלים הינם מובטלים מרצון, בחפשם תעסוקות טובות יותר, מכניסות יותר . לעתים שינויים טכנולוגיים גורמים לתנודות בשיעור האבטלה, אך תנודות אלו הינן זמניות ונעלמות עם השתכללות הידע של המובטלים . כל זאת, כמובן בתנאי שהממשלים אינם מתערבים ומנסים לשנות את התנאים "הטבעיים" של השוק . בלשונו המפותלת המעין מדעית של מילטון פרידמן : "בכל נקודת זמן קיימת דרגת אבטלה מסוימת שתואמת לשיווי משקל במבנה של שיעור השכר הריאלי . . . 'השיעור הטבעי של האבטלה' הוא רמת האבטלה שתיקבע במערכת וואלראסית בעלת משוואות של שיווי משקל כללי [ Walrasian general equilibrium ] , מתוך ידיעה שנכללים בה אפיונים מבניים של שוקי העבודה ושוקי הסחורות, הכוללים שווקים לא משוכללים, תנודות סטוכסטיות בביקושים ובהיצעים, עלות איסוף המידע על משרות פנויות ותעסוקה מתאימה, עלו...
אל הספר