י סייורי ייו 391 אחיותיו של עגנון היה תרצה, שם האחות הקטנה לפחות ככינוי שבו כונתה בבית ושמה הלועזי היה צציליה ואולי קיצורו “צילה“ המופיע בנוסחים אחרים . דרך השם של אחת מאהובותיו היה לנעמן קשר מוקדם אל אחותו, קשר לא הגוי ולא מודע כפי שלעגנון האוטוביוגרפי היה קשר נפשי אל אחותו הקטנה . מכל מקום לעגנון לא הייתה אחות ביפו ולפיכך הרובד של ביקור אצל אחותו הוא בדוי ברובד הרֵאליסטי, אבל מעיד על ההדהוד המטפורי המצוי בסיפור ועל סיבוכי הזיכרון . מרתק הוא פירושו של צחי ויס השנוי במחלוקת כפי שפורסם בספרו על מות השכינה [ 2009 ] בו הוא מצא לדעתי עודף של סממנים אלגוריים קבליים בעיקר, אבל עם זאת אין להתעלם מהפוטנציות האלגוריות והמדרשיות של הדמויות והמצבים כמו של המִספר העצום של ציטוטים ורמזים מקראיים מהתנ״ך כפי שהראתה חיה שוהם ביחס לגודל הסיפור . האהובה השנייה בנוסח הראשון של ״אחות״ נקראת אלנורא ולא אלינורה . דמות זו נזכרת גם בנוסח הראשון של ״תשרי״ ומכאן שישנה דמות מרומזת המציינת את נוראות האל והעניין עדיין לא מוצה . הסיפור בנוי על שרשרת של אנלוגיות המקדימות את עלילת הסיפור כמו החבר המשורר של האחות ואפי...
אל הספר