כא. יחסים פתולוגיים בין גויים ליהודים

220 קול הדם | הלל ויס כשירד עגנון מיפו לברלין בשלהי 1912 הקבילה יצירתו ״עגונות״ את פניו בלבושהּ הגרמני . היצירה תורגמה זה מכבר לגרמנית ונתפרסמה ב - 1910 ב״די וֶלט״, 2 השבועון המרכזי של ההסתדרות הציונית בגרמניה, שמרטין בובר היה עורכו . מאז ועד 1920 דאג עגנון לפרסם את יצירותיו בראש וראשונה בתרגום לגרמנית, הרגל שקידם את נוכחותו הציבורית ואת התקבלותו . יצירתו היחידה שפורסמה קודם כול בעברית בתקופה זו הייתה ״במצולות״, שנדפסה בוורשה ב - 1917 . גם יצירות ידועות ביותר כמו ״אגדת הסופר״ ו״הנידח״ ראו אור קודם כול בגרמנית, וכן קבוצה מרכזית של אגדות ״פולין״ . הבימה המרכזית לפרסום ״פולין״ הייתה הספר שהוציא לאור עגנון עם אהרון אליאשברג ב - 1916 , Das Buch von den polnischen Juden ( הספר על יהודי פולין ) ב״יודישֶר פרלאג״, שהוא בעיקרו לקט היסטוריוגרפי . בספר זה שתי רשימות-יצירות לא חתומות שאנו מביאים כאן : ״כיצד היה הרב שאול וואהל למלך פולין״ ו״ביתה של אסתרקה״ . השתיים הללו לא תורגמו מעולם לעברית, ורק השנייה שבהן, כפי שהראתה חיה בר-יצחק, בספרה ״אגדות ראשית״, שימשה חומר גלם ליצירה מאוחרת, שהתפרסמה בעיבוד...  אל הספר